האנרגיה שנושאת את מניות הנפט מעלה

• 09:25
• 26.01.2003
• מאת: רותם שטרקמן

לפני קצת יותר מחודש פירסמה קבוצת דלק (דלקקב: ת”א) שבשליטת יצחק תשובה הערכת שווי כלכלית של הקבוצה שערכה עבורה חברת מודלים כלכליים של ד”ר יעקב שיינין. שיינין קבע כי השווי הכלכלי של דלק הוא 4 מיליארד שקל. שווי השוק של החברה היה נמוך באותו זמן ב-34% ועמד על 2.9 מיליארד שקל. ההערכה של שיינין הסבירה כי אחת הסיבות העיקריות לגידול של פי שלוש ברווח התפעולי של קבוצת דלק בתוך עשר שנים תהיה תחילת המכירות והמעבר לרווח בפרויקט הגז הטבעי, ים תטיס.

שותפות ים תטיס בה מחזיקה דלק בשרשור ב-30% תתחיל לספק גז טבעי ממאגר מרי, מול חופי אשקלון, בתוך חצי שנה. ים תטיס חתמה על הסכם להספקת גז לחברת חשמל לעשר שנים בהיקף של כ-1.5 מיליארד דולר.

שיינין צופה כי פרויקט ים תטיס יהיה מנוע הצמיחה של דלק בשנים הקרובות. הוא מציין את העובדה שפעילות חיפושי הגז העמיסה עד כה רק הוצאות, אך מדובר בנכס שיניב רווחים גדולים בעתיד. תגובת המשקיעים בשוק היתה מפתיעה. מיד עם פרסום ההערכת השווי המחמיאה ירדה מניית דלק ב-25%. כיום נסחרת דלק בדיסקאונט של 45% לעומת הערכת השווי, ושווי השוק שלה הוא 2.2 מיליארד שקל בלבד.

במקביל לירידה במניית קבוצת דלק זינקו מניות ויחידות ההשתתפות של חברות חיפושי הנפט שבשליטת קבוצת דלק, אבנר, דלק אנרגיה ודלק קידוחים ב-37%-25%.

מניית אבנר בשנה האחרונה

נראה שחלק מהמשקיעים שלמדו על הרווחים הגלומים במקור האנרגיה החדש העדיפו למכור את מניית החברה האם ולרכוש את מניות החברות הבנות המחזיקות ב-57% ממניות ים תטיס. ב-47% ממניות השותפות מחזיקה חברת הקידוחים האמריקאית, סמידן, שגם מקימה ומנהלת את הפרויקט. סיבה נוספת שסייעה למניות לרכז ביקושים גדולים היתה הדיווח שמסרה דלק בדבר הצלחת הצבת פלטפורמת הגז במקום הקידוח לאחר שהובאה בגרירה.

מניית דלק אנרגיה בשנה האחרונה

הנפקת אג”ח לים תטיס

בימים אלה מכינים בדלק הנפקת אג”ח לים תטיס בהיקף של 100-60 מיליון דולר. מבנה ההנפקה עדיין לא נקבע סופית, אך ידוע כי את ההנפקה יובילו חברות החיתום של לאומי ושות’, אי.בי.אי וגמול.

“מה שקורה כאן זו מהפכה במשק האנרגיה של ישראל. אם זה היה קורה בתקופת ילדותינו היינו מקבלים יום חופש כדי לצאת עם דגלים לרחובות”, אומר גבי לסט, מנכ”ל קבוצת דלק. לסט אינו מצליח להסתיר את התרגשותו מהעובדה שפלטפורמת הפקת הגז כבר הוצבה במקומה בהצלחה.

מדובר במתקן שמשקלו 22 אלף טונות וגובהו 400 מטר. לסט מספר כי הגוררת שהביאה את המתקן מחופי יוסטון לאשקלון הוזמנה שנתיים מראש. לדבריו, היקף ההשקעה בפרויקט הגיע ל-300 מיליון דולר, וההשקעה הכוללת של ים תטיס בחיפושי גז והפקתו הגיעה ל-500 מיליון דולר. עתה נותר לחבר את המתקן לבארות הגז ולפרוס את הצינור עד לחוף, מבצע שייארך כחצי שנה.

חיפושי גז ונפט סיפקו תמיד חומר גלם לחלומות. אבל הקידוחים הרבים שבוצעו היוו תמיד מקור לאכזבה עבור המשקיעים שהפסידו כסף רב. עד שלפני שנתיים נמצא מול חופי אשקלון מאגר גז בכמות מסחרית. מציאת הגז על ידי שותפות ים תטיס היתה בדיוק בשלב בו החליטה המדינה לגוון את מקורות האנרגיה בהפקת החשמל גם לגז.

לדברי חן הרצוג ממודלים כלכליים שתלווה גם את ההנפקה הקרובה, כיום כולם מסכימים כי גז כמקור אנרגיה עדיף על פחם מכיוון שהוא הרבה יותר ידידותי לסביבה ועלותו דומה. בשלב זה יחליף ייצור החשמל באמצעות גז את המזוט והסולר, ותחנות הפחם ימשיכו לייצר חשמל באמצעותו.
בדלק לא מודאגים מהורדת דירוג

החוזה של ים תטיס עם חברת חשמל הוא למכירת 18 מיליארד מטר קוב גז (BCM) בעשר שנים, ובהיקף של 180-150 מיליון דולר בשנה, החל ב-2004. לדברי הרצוג, במאגרי ים תטיס יש כ-BCM 40, אך להערכתו הביקוש לגז יהיה גבוה בהרבה מהיקף החוזה עם חברת חשמל. ים תטיס תמכור גז גם ליצרני חשמל פרטיים, לחברת כיל, ולמתקן שתקים דלק עצמה לייצור חשמל לפרויקט ההתפלה. להערכתו, המאגר שבקרקעית הים יספיק לים תטיס לכ-15 שנה של הפקה.

התחנות שחברת החשמל תסב ראשונות להפקת חשמל באמצעות גז הן רידינג, גזר ורמת חובב שיהיו מוכנות כבר ב-2004. חברת חשמל משקיעה בהסבות כמיליארד דולר. לדברי מקור בענף החיתום, הקושי היחיד שהוא צופה בהנפקה הקרובה ייגרם מהורדת הדירוג של חברת חשמל על ידי מודיס. הוא מזכיר כי הפרויקט מבוסס על תזרים המזומנים של חברת חשמל.

בדלק דווקא לא מודאגים מהורדת הדירוג, ולא צופים כי ההנפקה תנזק מכך. מקורות בקבוצה אומרים כי החיסכון של חברת חשמל מייצור חשמל בגז טבעי יגיע לכ-150 מיליון דולר בשנה, כך שהפרויקט דווקא מחזק את החברה. “השוק יודע להעריך את איתנותה של חברת חשמל ואת עמידתה בהסכמים”, אומרים בקבוצה.

מאז רכש תשובה את השליטה בדלק באמצעות אשראי בנקאי בוצעו בה כמה שינויים אסטרטגיים הכוללים הגדלת ההחזקות בתחום חיפושי הגז והנפט, כניסה לפעילות נדל”ן ודלקים בחו”ל ורכישת חברת הדלק גל שהם. בנוסף חילקה דלק יותר ממיליארד שקל כדיווידנד. הגידול בהיקפי הפעילות של החברה וחלוקת הדיווידנד הביאו להגדלת המינוף הפיננסי והגדלת נטל החוב של החברה.

החוב נטו של דלק גדל מ-350 מיליון שקל ב-98′ ליותר מ-5.7 מיליארד שקל ב-2002. זאת בשעה שההון עצמי ירד מ-1.4 מיליארד שקל ל-1.1 מיליארד. המינוף עלה מרמה של 20% לפני הדיווידנד ב-98′ ל-83% ב-2002. המינוף הגבוה, אומר שיינין מגדיל את רמת הסיכון ביכולת החברה לשרת את החוב, אך הוא מאפשר לדלק להשיג תשואה גבוהה על ההון עצמי; ב-2002 הגיעה התשואה לכ-15%.