הושג הסכם הצלה בין גוש האירו לבין יוון. היוונים יקבלו סיוע של 170 מיליארד $ ויפעילו תכנית התייעלות מוגדרת שתאפשר להם לצאת מהצב הנוכחי. להערכתנו ייקח להם כ- 10 שנים, אבל הם כנראה יצליחו. נראה שאירופה לא נופלת !

קבוצת 17 המדינות המהווה את גוש האירו הינה חלק מ- 27 המדינות המרכיבות את האיחוד האירופי. קבוצה זו מונה כ-328 מיליון בני אדם (יותר מארה”ב), עם תוצר של כ- 12 טריליון$, ומייצגת כלכלה של 34 אלף דולר לנפש (בישראל התוצר לנפש הוא כ-28 אלף דולר).

לדעתנו, אין חשש לפירוק גוש האירו, כיוון שהאלטרנטיבה של פירוק הגוש היא הגרועה ביותר לכל השותפים בגוש, וכיוון שניתן להגיע לפתרון של הסדר חובות בצורת התנהגות עתידית סבירה. העוצמה האמיתית של הבעיה הכלכלית בגוש נמוכה משמעותית מכפי שהיא מצטיירת.

עזיבת המדינות החלשות את הגוש, יעשה להן רק רע, לכן הן לא עוזבות. גם לחזקות לא יהיה טוב יותר, אם החלשות תעזובנה, כיוון שאז הסיכוי של החלשות לשלם את חובן רק יקטן. לכן החזקות לא דוחפות את החלשות החוצה והחלשות לא נפלטות החוצה.

להבנתנו, עדיף האירו על פני המצב שלפני הגוש. לכן סביר שהאירו יישאר המטבע השני בחשיבותו בעולם, אם כי שערו יחזור בהדרגה לרמה סבירה של 1.2 $ לאירו.

להערכתנו, בתקופה הקרובה יגיע גוש האירו להסדר פיננסי מקיף לגבי המדינות החברות בגוש, ותתאפשר חזרה לתוואי צמיחה של 1.5% – תוואי שהוא סביר ביותר למדינות שאוכלוסייתן אינה גדלה.

בפועל מתקיים משא ומתן אכזרי על התנאים להחזר החובות, כשהחזקות (גרמניה) מכתיבות את הקו: עזרה היום בפריסת החוב, תמורת מדיניות אחראית שתאפשר החזרי חוב מחר.

מה יש בגוש האירו

קבוצת 17 המדינות  המהווה את גוש האירו הינה חלק מ- 27 המדינות המרכיבות את האיחוד האירופי. קבוצה זו מונה כ-328 מיליון בני אדם (יותר מבארה”ב) עם תוצר של כ- 12 טריליון $, ומייצגת כלכלה של 34 אלף דולר לנפש (בישראל התוצר לנפש הוא כ-28 אלף דולר).

נכון, גוש האירו היום אינו בשיאו. התוצר שלו לנפש השנה צפוי להיות שווה ערך לזה של 2006 ונמוך בכ-2.5% מהשיא שהושג בשנת 2007 (5 שנים של קיפאון ברמת החיים), אולם קצב הצמיחה ב-20 השנים האחרונות היה לגמרי לא רע; גם שיעור האבטלה בגוש האירו לא הורע מהותית, והוא נע, כמו בעבר, בתחום של  10%-8%. אוכלוסיית הגוש, אינה גדלה, כך שגם צמיחה איטית מהווה עליה ברמת החיים.

הגוש מורכב מ-5 מדינות עשירות מאוד: גרמניה, צרפת, אוסטריה, הולנד ופינלנד, המהוות כ-60% מכלכלת הגוש, לצידן, איטליה וספרד המהוות ביחד כ-30%. הן נראות חלשות עתה  מהחמישייה הפותחת,  אבל הן רחוקות מלהיות נחשלות. אלו כלכלות מפותחות מאוד ועשירות, שאינן על סף קריסה כלכלית. בנוסף יש עוד 10 מדינות קטנות ולא חשובות הנספחות לגוש.
יוון ואירלנד לדוגמה, מדינות קטנות מאוד (ראו טבלה להלן) שנמצאות אמנם במשבר אך אינן יכולות לגרום לבעיה אמתית לגוש. לאלה כאמור כדאי להמשיך לחסות בצלן של המדינות החזקות.

להערכתנו, יש הרבה חוסר הבנה בתיאורים “הפלסטיים” כאילו אירופה בפתח של משבר חובות מתמשך, שימנע ממנה לתפקד כנדרש. מנהיגי אירופה אמנם לא מצליחים בינתיים
להרגיע את השווקים ליותר מיום אחד, והזיגזג  שולט, אך הם ממשיכים במאמצים למצוא הצעות מעודכנות, להסדרים פיננסיים, לקרן חילוץ, ולמגבלות למדיניות פיסקלית
(גודל הגירעון בתקציב) וכו’. בפועל אנו רואים כאמור, “משא ומתן” תוך “איומים”, בדיוק כפי שמתנהל  “וועד בית” של עשירים. בסוף (והוא מתקרב) יגיעו כנראה להסכם שיהיה סביר.

אי הרלוונטיות של יוון

יוון, מדינה קטנה המונה כיום כ- 11 מיליון תושבים, עם תוצר לנפש של 27 אלף $ לאחר נפילה של 12.5%, ועם שיעור אבטלה של 17%. אבל התוצר של יוון מהווה 2.3% בלבד מהתוצר של גוש האירו וברור לכל, שמידת השפעתה של יוון על מצבו הכלכלי של גוש האירו הינו זניח לחלוטין. החוב של יוון  הוא אומנם של כ- 500 מיליארד $ אבל רק כ-250 מיליארד $ הוא חוב לזרים (השאר הוא חוב פנימי שלהם לעצמם). בהשוואה לתוצר של גוש האירו העומד על כ- 12,000 מיליארד $ מדובר בחוב של 2% תוצר בלבד ! זה לא חוב שימוטט או אפילו יפגע משמעותית בגוש האירו.

הגרמנים והצרפתים הכריחו את  היוונים להתנהג לפי המתווה שהם קבעו. האלטרנטיבה של היוונים הייתה “לעוף” מהגוש ולרדת בצורה קיצונית ברמת החיים, כלומר נסיגה לאחור של 30 שנה ויותר (מהמכונית חזרה “לחמור”). ואכן ברגע האמת התברר שמדינה ששרדה 4,000 שנה ויותר, לא טעתה בהבנת הנקרא, היא החליפה ראש ממשלה פוליטי בכלכלן, וקיבלה על עצמה את כל התנאים שהוכתבו לה. יתכן והיא תעשה עוד כמה הפגנות ותשרוף עוד קצת צמיגים ישנים, אבל היא תקבל את הדין. קבלת הדין, הינה משמעת תקציבית, הגבלת גודל הגרעון, ירידה בשכר הריאלי, צמצום הוצאות הממשלה וכל אותם דברים שאנו מכירים היטב. עם משמעת תקציבית נאותה, גם חוב של 160 אחוזי תוצר אפשר להחזיר בפריסה קדימה ל-30 שנה.

לעומת זאת, אם יוון תפרוש מהגוש ותשמוט את חובותיה מצבה יהיה הרבה יותר גרוע, אף אחד לא יעזור לה. היא תהיה חייבת לעשות פיחות ענק, כלומר להוריד את השכר הריאלי
באופן חד כדי לשרוד. לכן עדיף לה להישאר בגוש לקבל סיוע ולהוריד את השכר הריאלי בשיעור מתון בהרבה מאשר יידרש בעזיבת הגוש.

איטליה: החוב הלאומי לא נורא

מצבה הכלכלי של איטליה טוב לעין ערוך מזה של יוון. זוהי מעצמה של 60 מילון נפש עם תוצר לנפש ברמה של 36 אלף $ ועם שיעור אבטלה של 8% – 10% כבר יותר מעשור שנים. כאשר מתייחסים לאיטליה כדאי להבין קצת יותר את המשמעות ששיעור החוב שלה מתוך התוצר עומד על כ-120%. בישראל עמד החוב הלאומי על 120% תוצר, רק לפני עשרים שנה (1992), וישראל הצליחה להורידו, ללא כל משבר לכ- 76 אחוזי תוצר בלבד. בנוסף לנטל החובות של ישראל (תשלומי ריבית), היה לישראל באותם שנים נטל ביטחון בשיעור של  פי 3 מהנטל של איטליה (6% תוצר בישראל לעומת 1.8% באיטליה). ולמרות זאת, בעשרים השנים האחרונות, צמחה ישראל בקצב שנתי ממוצע של כ-1.8% לנפש, ואפילו נכנסה למועדון ה- OECD היוקרתי.

לכן, על פי הניסיון הישראלי, חוב של 120 אחוזי תוצר הינו מצב שהוא אולי לא נעים במיוחד, אבל ודאי שלא נורא !! אם אנחנו בתנאים האובייקטיבים הגרועים יכולנו, להוריד את החוב ולצמוח, איטליה, מעצמה של 60 מיליון איש, הנמצאת בליבה של אירופה, בוודאי תוכל. אולי כדאי שאנו נספר להם, הם היו מאוד ידידותיים אלינו בשנים האחרונות. אז למה יהיה כדאי לאיטלקים לעזוב את הגוש ? ולאן ?

ספרד: החוב הלאומי קטן

גם ספרד מוזכרת כמדינה “בצרות”, וגם כאן  ישנה מדינת ענק, בעלת  מזג אוויר אידיאלי, עם 46 מיליון איש ותוצר של 1.4 טריליון $, שמשמעותו תוצר לנפש  של כ-30 אלף דולר (דומה לישראל). החוב הלאומי של ספרד הוא רק 60 אחוזי תוצר. נכון, בספרד עכשיו שיעור האבטלה גבוה מאוד, כ-20% , אבל גם במהלך רוב שנות התשעים הוא היה כ- 20%. במשך כל שנות התשעים הייתה הצמיחה לנפש בספרד כ-2.3%, גבוהה מקצב הצמיחה לנפש בישראל.  וגם בשנים הטובות ביותר של ספרד, שיעור האבטלה הרשמי שם היה כ-10%, ללמדך, שאצל הספרדים שיעור האבטלה הוא משהוא כנראה שונה מאשר ההגדרה בעולם המערבי. אומרים, שהם אוהבים להירשם כמובטלים, אבל לא בהכרח הם לא עובדים. לא כל כך ברור לי מה בדיוק החשש הגדול מהספרדים ? שלא ישמטו  את החוב שאינם חייבים  ?  שאנגלים למשל שהשקיעו בטיפשות בספרד בהרבה מאוד דירות נופש ומגרשי גולף כנראה עשו השקעה מאוד לא כדאית ?, רע לאנגלים ! אבל ספרד היא עדיין מדינת התיירות השנייה בגודלה בעולם . אז מדוע שהיא תעזוב את הגוש או שהגוש יעזוב אותה ?

 

גרמניה: הדומיננטית ביותר

מנגד, גרמניה היא כיום המדינה הדומיננטית באירופה (מהווה 27% מהתוצר של גוש האירו), והיא רוצה את גוש האירו כי הם משמשים לה כשוק המקומי. הם היצואנים הגדולים ביותר והם רוצים את כל מדינות אירופה כשוק יעד. לגרמניה עודף עצום במאזן המסחרי של כמעט 200 מיליארד $ לשנה, רובו של העודף נוצר מהמדינות החברות באיחוד. שמירה על השוק האירופאי הינו אינטרס גרמני עליון ולכן היא “כאילו” עוזרת לכולם אבל באמת היא עוזרת רק לעצמה.

סביר מאוד להניח שאזרחי גרמניה לא מעוניינים לשלם ליוונים פנסיה מוקדמת, או לסבסד את האיטלקים, הספרדים והפורטוגלים. לכן גרמניה מנסה לקבוע כללים ותנאים חדשים לגודל הגרעון התקציבי של מדינות האיחוד. זהו כאמור תהליך של משא ומתן שבו סביר להניח שגרמניה תנצח והיא תקבע את מבנה השוק האירופאי לשנים הבאות. כיום המדינה הגדולה היחידה שמחוץ לגוש האירו היא אנגליה שכנראה מאוד קשה לה לוותר על הגאווה, על המטבע המיוחד שלה מתקופת היותה אימפריה ואולי גם קשה להשלים עם העובדה שגרמניה המאוחדת, היא הדומיננטית. 

איך פותרים את בעיית האבטלה

אוכלוסיית אירופה מזדקנת וכמעט ולא גדלה. יותר אנשים מבוגרים פורשים לגמלאות מאשר צעירים נכנסים לכוח העבודה. לכן כל שנה כוח העבודה באירופה יורד, כך שבעוד 20 שנה, אפילו במצב שבו לא תתווסף משרה אחת, שיעור האבטלה שם ירד בהדרגה מ-10% כיום ל-4.8% בשנת 2030.

המשמעות היא שהזדקנות האוכלוסייה באירופה פותרת, בעזרת מנגנון אוטומטי, את בעיית האבטלה והעדר צמיחה. כל שנה יותר מובטלים מוצאים עבודה, כי עובדים וותיקים פרשו לגמלאות. אירופה היא ההפוך ממצרים או מהודו, מדינות שבהן גדלה אוכלוסיית הצעירים בקצב מהיר ביותר וצריך למצוא להם עבודה !

בנוסף יש לזכור שרמת החיים באירופה גבוהה מאוד והדרישות של אוכלוסייה מזדקנת אפילו קטנות עם השנים. הם כבר לא צרכים לגדל ילדים, לקנות דירה וריהוט.
הם בעיקר מבלים בסמוך למקומות מגוריהם וכנראה שומרים על דיאטה (אולי שותים קצת יין ואכלים באגט או פסטה). כך שאנו לא רואים כל בעיה ב-20 השנים הקרובות לשמר את
רמת החיים ואיכות החיים של אירופה.

לאן הולכים מכאן?

לאור זאת, אני מציע לכולנו, לא להיות כל כך מוטרדים מאירופה של היום, היא צפויה לעבור את המשבר לאט, אבל בטוח. לעומתם, האמריקאים שנכנסו למשבר בסוף 2008,
מתחילים כבר לצאת ממנו, אולי לא מספיק מהר, אבל יוצאים. האירופאים חשבו שהמשבר האמריקאי פסח עליהן, אבל בשנת 2011 התברר להם שמשבר ההלוואות והנדל”ן של
אירופה לא יכול להעלם מעצמו. עכשיו הם פועלים, וכרגיל לאט. את הסיוע הפיננסי בסך 700 מיליארד $ שהזרים הנשיא ג’ורג’ בוש בשלהי כהונתו, סוף 2008, כדי להציל את ארה”ב
ממשבר פיננסי, מנסים עכשיו האירופאים לעשות, בפיגור של 3 שנים, עם הקמת קרן של כ-700 מיליארד $ לסיוע למדינות החלשות בגוש.

התוצאה הצפויה להערכתי, שאירופה תצא מהמיתון אבל רק כ- 3 שנים לאחר שארה”ב תצא ממנו. להערכתי ארה”ב תחזור לקצב צמיחה סביר של כ-3%  (כ- 2% לנפש) כבר במחצית השנייה של 2012, ואילו גוש האירו יחזור לצמיחה של כ-2% (שהיא כמעט 2% לנפש) אבל רק לקראת סוף 2015 (בשלוש השנים הקרובות הוא יהיה כמעט בקיפאון).
הבעיה היא שבעולם העכשווי, שנת 2015 אינה רלוונטית. עם השקפת עולם שכזו קשה להתמודד!

גוש האירו – אומדן לשנת 2011