חבית בלי תחתית- גלובס 18/6/2010

הדליפה הנוכחית מבאר נפט של British Petroleum (סימול BP ) בעומק 1,500 מטר מתחת לפני הים, ממקדת שוב את תשומת הלב לבעיית הנפט העולמי, כמו גם למגוון האפשרויות להרוויח מכך. אני עוסק בנושא זה מעל 30 שנה, וגם עבורי הוא עדיין מרתק ומורכב. ישנם הרבה אספקטים לנושא, אבל אין ספק שכרגע מצבה של BP וההשלכות של האירועים סביבה
על כל חברות הנפט, הם הנושאים הבוערים ביותר. במיוחד עבור המשקיעים שמתלבטים אם להיכנס לתחום, או שוקלים לנצל את ירידת המחירים ב-BP כדי לקנות את המניה.

מזה 60 יום הבאר של BP ממשיכה לזהם את הים במפרץ מקסיקו (כ-66 ק”מ מחוף לואיזיאנה, ארה”ב). מדובר בכמות של יותר מ-40 אלף חביות ליום. פתרון לעצור את הדליפה אין עדיין בנמצא, אולם BP חויבה על ידי הממשל האמריקני לנקות ולשאוב באופן שוטף את כל הנפט שדולף. זהו נטל עצום על החברה, אולם מבחינה מעשית, אין לדליפה השפעה מהותית על היצע הנפט העולמי (ראו מסגרת).

שווי BP ערב הדליפה (סוף אפריל 2010) היה כ-187 מיליארד דולר. שווי החברה, נכון לעכשיו, עומד על כ-100 מיליארד דולר – השמדה של כ-87 מיליארד דולר משווי החברה. במקביל, גם שוק מניות הנפט ספג ירידה. שווי השוק של חברת הנפט הגדולה בעולם Exxon Mobil (XOM)נפל בתקופה זו בכ-10%, והוא עומד על כ-300 מיליארד דולר. גם מדד ה- 500S&P
נפל בשיעור דומה (כ-7%) לזה של XOM, ומכאן ניתן להסיק שהירידה נובעת מחולשת שוק חיפושי הנפט בפרט, ושוק המניות בכלל (בשל המשבר הנוכחי באירופה).

מנתונים אלו עולה, שבהשוואה ל-XOM ,BP נפלה “רק” בכ-68 מיליארד דולר עקב הערכות השוק לאומדן הנזק הישיר והעקיף של הזיהום מהבאר שלה. החישוב הטריוויאלי המניח כי הירידה בשווי השוק של BP מהווה אומדן לנזק שנגרם לחברה, אינו נכון. זאת כיוון שהוא כולל גם מרכיבים אחרים המשותפים לכלל תעשיית חיפושי הנפט.

הערכות הנזק המחמירות ביותר דיברו, בשלב זה, על עלות נזקים הקטנה מ-10 מיליארד. אולם, הממשל האמריקאי דורש מ-BP להקצות קרן של 20 מיליארד דולר לכיסוי הנזקים.
BP אכן הקצתה סכום זה. לכן, לכאורה, הערך של BP נפל נפילה עודפת של כ-47 מיליארד דולר. על פי גישה זו, השוק עשוי לתקן את ערך החברה, ולכאורה צפוי רווח עודף משמעותי.

23,000 תביעות

עם זאת, מאמר ב-Wall Street Journal מצטט את בנק קרדיט סוויס המעריך את הנזקים ל-BP בסדר גודל של עד 37 מיליארד דולר. לא כולל, כנראה, נזק לנדל”ן אמריקני לאורך
1,000 ק”מ של חופים, המוערך כשלעצמו ביותר מ-4 מיליארד דולר. מכאן, שעל פי קרדיט סוויס, הפער בין ירידת הערך של BP לבין עלות הנזקים קטן הרבה יותר, ולכן קשה לראות
את מניית BP כאטרקטיבית לקנייה.

אגב, מבט על מכפיל הרווח הנוכחי מראה אומנם מכפיל רווח היסטורי של 5 ל-BP, לעומת 12 לענף, אולם מכפילים אלו הם לפני אומדן הנזקים ל- BP ולכלל הענף ולכן הם אינם רלוונטיים.

הנעלם הגדול בהקשר של BP הוא כמה זמן תימשך הדליפה, ומה תהינה התביעות העקיפות (כבר היום יש 23,000 תביעות !). נעלם נוסף הוא מה יעשה הממשל האמריקני, כאשר הוא שולח את התובע הכללי אחרי BP. כבר עתה, כאמור, דורש משמר החופים האמריקני מ-BP לשאוב מהים את כל הנפט שדולף. ישנם החוששים שהתביעות של הממשל האמריקני תיהנה כה גדולות, ותכלנה נזקים עקיפים עצומים (כגון תשלום משכורות לעובדי כל הקידוחים הימיים במפרץ מקסיקו, שבשלב זה נאסר עליהם להמשיך בקידוחים בים), עד שהן עלולות לגלגל את BP לפתחה של פשיטת רגל על ידי בית המשפט.

הערכות בשוק הן שקיים סיכוי של 36% לפשיטת רגל של BP, בתוך 5 שנים. המצב כרגע הוא לא וודאי, שכן אין לאף אחד מושג מה עוצמת התביעות השונות ומהו מכלול הנזקים העקיפים. פלורידה צפויה לתבוע, לואיזיאנה, אלבאמה ומיסיסיפי כנראה לא יפגרו מאחור, וייתכן שאפילו טקסס תשתתף בחגיגה. אם סופת הוריקן (שנפוצה בקיץ) תפריע לסילוק הנפט מהים, החופים עלולים להיפגע באופן חמור ולגרום לעוד נזקים. זהו, כנראה, האסון הסביבתי הגדול ביותר, עד היום, מדליפת נפט.

לא בלתי הגיוני להניח שהממשל האמריקני “יבוא חשבון” עם החברה הבריטית, ויגבה ממנה גם את כל העלות העקיפה (במיוחד עם יתברר שהדליפה היא תוצאה של רשלנות, הזנחה בנוהלי הבטיחות או חיסכון בעלויות). אין לשלול את האפשרות שפשיטת רגל ופירוק יהיה עונש הולם, “למען יראו וייראו”. במיוחד אם בעתיד ירצה ממשל אובמה להמשיך ולקדוח באופן אינטנסיבי במים עמוקים (לאחר הדליפה הורה הנשיא האמריקני על השעיית כל הקידוחים הימיים החדשים לחצי שנה – מורטוריום).

במצב זה, להערכתי, לא ניתן לנתח כלכלית את שוויה של BP. אין אפילו ניסיון קודם, שיוכל לשמש כהשוואה. זהו הימור טהור, כמו רולטה בקזינו. ההימור הוא על עוצמת הנזקים הישירים והעקיפים ועוצמת התביעה של הממשל האמריקני, שאין דרך להעריך אותם כלכלית בשלב זה. לכן, רכישה של BP הינה הימור נטו, עם פוטנציאל לרווח גדול מחד, וסיכון אדיר להפסד גדול עוד יותר (בפשיטת רגל) מאידך.

יעקב שיינין הוא יו”ר מודלים שוקי הון בע”מ – חברה לניהול נכסים פיננסים, ויו”ר מודלים קרנות נאמנות בע”מ. חברות אלו מחזיקות במניות מכל הסוגים ועשויות להחזיק, לקנות או למכור גם מניות המוזכרות במאמר זה. מאמר זה אינו מהווה המלצה לרכישה או מכירה של מניית BP XOM או כל מניה אחרת. במסחר במניות קיים סיכון רב,
ולפיכך יעוץ מקצועי הכרחי.