המדריך להצלת המולדת: מומחים מייעצים לשרים

 

השקעה בתלמידים, כוח למשרדים, עבודה לחרדים: ארבעה מומחים לחברה וכלכלה משיאים ארבע עצות לממשלה החדשה, איך לשמור את הראש מעל המים

ממשלת נתניהו נשבעת היום (ג’) אמונים באחת התקופות הכלכליות הקשות בעולם, כאשר גם המשק הישראלי משווע לעזרה. רבים כבר פוטרו השנה, ורבים עוד יפוטרו כנראה אחרי הפסח. ביקשנו מארבעה מומחים, מאסכולות שונות, לציין מהם ארבעת הצעדים הדחופים ביותר לדעתם, אילו היו הם חולשים כעת על הקופה הציבורית.

 

ד”ר יעקב שיינין

מנכ”ל מודלים כלכליים

תשתיות, תשתיות ושוב – תשתיות:

 

 כיוון שהמשק נכנס לתקופה של האטה ויש עודפי כושר ייצור ואבטלה גדולה, זה הזמן הקריטי להאיץ את מדיניות של השקעות בתשתיות, שעלותה כשבעה מיליארד שקלים מעבר למה שהציעו בתקציב המדינה. למרות שהשקעה מיידית בתשתיות לא תניב מיידית את תוספת הפריון, היא תייצר תעסוקה והפריון יגיע עוד כשלוש שנים.

התשתיות שבהן יש להשקיע:

מתקני התפלת מים – יש להקים מתקני התפלה ולייצר 700 מיליון קוב מים מותפלים, בעוד שהיום אנו מתפילים 150 מיליון קוב בלבד.

הרכבת התחתית בתל-אביב – נכון להיום יש זכיין שלא מסוגל להשלים את ההלוואות הנדרשות, ולכן מדינת ישראל צריכה לתת לו ערבות מדינה כדי שיוכל מחר בבוקר להתחיל לעבוד. זו רכבת תחתית של מדינת ישראל והזכיין לא יכול לבדו להעמיסה על כתפיו.

להתחיל לבנות את קו הרכבת לירושלים – את קו הרכבת צריך לחפור בהר ואפשר להתחיל כבר מחר בבוקר, כמו כן יש לחשמל מיד את הרכבת בנקודות מסוימות.

להאריך את כביש חוצה ישראל.

לבנות את הדרך המהירה לאילת – להכפיל את מספר הנתיבים מצומת הערבה.

להאיץ את המעבר של צה”ל לנגב – זו תוכנית ידועה ואין בה דברים חדשים, שצריך לבנות מאפס.?

מנהרות הכרמל בחיפה (צילום: אחיה ראב”ד)

פרויקטים אלו של מעבר צה”ל לנגב והשקעה בתשתיות ינצלו בצורה המקסימלית את אותם העודפים של כושר ייצור. את כל הפרויקטים יש להתחיל במימון ממשלתי ואחר כך להוציא למכרז. קודם כל להתחיל לעבוד. הרי אין משמעות למרכזים שייעשו בעוד שנתיים, משום שהמשמעות היא דחייה בשנתיים של העבודות. מדובר בדברים שממילא נצטרך כמדינה, ויש לזכור שהאלטרנטיבה היא אבטלה ותשלום דמי אבטלה. בעוד כמה שנים, כשהיצרנים הפרטיים יצטרכו שוב את כוח האדם, יהיה אפשר לתת אותו ובזמן הזה הפרויקטים הלאומיים יושלמו. יש לאסור על העסקת עובדים זרים בענפי המשק, כדי שאת אותם הפרויקטים יבצע כוח אדם מקומי. הרי אם את התשתיות הללו יבנו עובדים זרים, לא עשינו דבר.

עידוד השקעות:

 

 עידוד ההשקעות בענפי המשק באמצעות מענקים או באמצעות הורדת מס חברות, בדיוק כפי שנעשה באינטל, על מנת שחברות יתחילו להשקיע במשק הישראלי.  

מעבר ליום לימודים ארוך:

 

מעבר ליום לימודים ארוך בחינוך שיכלול חמישה ימים בשבוע עד שעה 17:00, כדי שנשים יוכלו לצאת לעבודה. בתי ספר יכללו הזנה של שתי ארוחות ביום, חוגי העשרה ועזרה בשיעורי בית – בעיקר לפריפריה. התועלת תורגש בעוד 10-15 שנה אבל חייבים להתחיל היום.

ביטול המע”מ על מזון:

ביטול מוחלט של המע”מ על כל מוצרי המזון בעלות של חמישה מיליארד שקלים בשנה. זה יעזור לשכבות החלשות שמוציאים כמעט 50% מהכנסתם על מזון. ענף המזון הוא ענף תחרותי ולכן ברור שאם יורידו את המע”מ, זה יעבור לצרכנים. ביטול המע”מ על מזון יחליף את קצבאות הילדים. אנשים יגבירו ביקושים, מה שיגביר את הפעילות במשק. הורדת המס מהווה תוספת הכנסה לשכבות החלשות. כמו כן ידוע שהשכבות החלשות קונות יותר תוצרת הארץ. כל אלו ניתן וצריך לעשות כבר מחר בבוקר. המשמעות של כל אלו היא הגדלת הגירעון בתקציב ל-7-8% תוצר. זה אמנם גירעון גדול אבל זמני, ומטרתו להיות המניע של הכלכלה.

ד”ר דן בן דוד

ראש מרכז טאוב לחקר מדיניות חברתית בישראל ופרופ’ לכלכלה באוניברסיטת תל-אביב

שדרוג ההשכלה למובטלים: השינוי הראשון שיש לבצע הוא בתשתית האנושית – מי שיפלט החוצה, יאבד את מקום העבודה. נצטרך לפרוס רשת ביטחון חברתית די משמעותית, והדרך הטובה לעשות זאת היא להציע לכל מי שמעוניין לשדרג את השכלתו. הרי אם בלאו הכי אתה יושב בבית, זו ההזדמנות להשלים לימודים תיכוניים ולרכוש השכלה גבוהה והמדינה צריכה לעזור. את שדרוג ההשכלה יש לבצע עם הכשרה מקצועית התואמת את הצרכים העתידיים של המשק, בשיתוף פעולה עם התאחדות התעשיינים. הרי הם יודעים מהם הצרכים העתידיים ואיזה כישורים נדרשים. חלק מההכשרה תהיה אולי במפעלים.?

קליטת מובטלים כמורים, ו”מסע רכש” של אקדמאים בחו”ל: עלינו למנוע מילדינו, העובדים העתידיים, להיכנס לעבודה עם ארגז כלים ירוד, כפי שהיה עד היום. המטרה היא שהילדים של היום – העובדים של מחר, יקבלו חינוך ברמה אחרת ולכך נדרשת רפורמה מבנית בכל מערכת החינוך. ככל שהרמה גבוהה יותר, הפערים קטנים יותר. אלו דברים שאפשר לעשות לא רק בהשקעה כספית. במיתון הזה נראה הרבה מאוד משכילים מאבדים את מקום העבודה. זו ההזדמנות של המדינה לקלוט אנשים עם כישורים להיות מורים ובכך לעשות קפיצת מדרגה אדירה במערכת החינוך.

יש הזדמנות של ממש לבצע שינוי מערכתי גם בהשכלה הגבוהה, שנמצאת על סף קריסה. מחצית מהסגל הבכיר כיום הוא מעל גיל 55, ואנו יודעים בוודאות שחצי מהסגל הבכיר הולך הביתה בתוך עשור. מי יחליף אותם? זו ההזדמנות לצאת ל”מסע קניות” בארה”ב, ולהחזיר הביתה את מיטב בנינו ובנותינו, בוגרי האוניברסיטאות הכי טובות. אותם אנשים, שעד המשבר קיבלו הצעות עבודה מצוינות, מוצאים עצמם היום ללא עבודות, ויהיו קשובים להצעה לחזור הביתה.?

רועי מנדל

פורסם:

31.03.09, 12:16