“למדינה אסור להתערב באופן מלאכותי בשימוש המשק בגז הטבעי. קביעת מדיניות לא ריאלית שתשנה את הכיוון הטבעי של התפתחות הכלכלית והטכנולוגית, תקלקל את התחזיות הטובות מגילוי הגז. אנחנו לא רק אומת סטארטאפ, אנחנו אומת אנרג’י סטארטאפ”. כך אמר יונה פוגל, מנכ”ל פז בפאנל “דלקים עתידיים: כאשר כלכלה כימיה ופוליטיקה נפגשים” בוועידה הלאומית לאנרגיה שהתקיימה בתל אביב.
ד״ר יעקב שיינין, מנכ״ל מודלים כלכליים, אמר שבכל העולם לא חסר נפט ולא גז: “העולם יותר מורכב חכם וגמיש ממה שמסוגלים לחשוב. מכוניות אמריקאיות למשל, נוסעות היום על 50% מהדלק שהיו זקוקות לו בשנות ה-80. מטוס ג’מבו טס היום על שליש מכמות הדלק שצרך ב-1971. הכלכלה עובדת ואין לנו מה לדאוג. אנחנו ערב הנפילה של מחירי הנפט. היום עולה חבית 100 דולר, ובעוד שנים ספורות תעלה 60, 70 ואפילו 50 דולר”.
אייל רוזנר, ראש התוכנית הלאומית לתחליפי דלקים במשרד ראש הממשלה, התייחס לקידוחי הגז הטבעי כאל משימה לאומית: ” קיבלנו משימה לאומית מפוקסת, הגדרנו נהלי עבודה ואת הרצון שלנו. מחיר הגז הוא בין רבע לשליש ממחיר הנפט, והטכנולוגיה מתקדמת בצעדי ענק לכיוון השימוש בגז. משאיות צורכות כמעט רבע מהדלק היום, וההחלפה שלהן היא תהחליך כלכלי פשוט וברור שנראה ביתר שאת בשנים הבאות. יש כאן כדאיות כלכלית למשק. אם נגיע ל-60% גז טבעי, יתווסף לתמ”ג אחוז, אז לכולם יש אינטרס לדחוף”.
לשאלה מה יהיה היקף העזרה מהמדינה השיב: “לא יהיה סבסוד באמצעות מס. בהתחלה תהיה עזרה אבל לא סבסוד לאורך זמן”.
“אנחנו שומעים על מהפכה, על שינויים שקורים במהירות. זו לא מהפכה זה תהליך”, אמר פרופ׳ אהוד קיינן, נשיא החברה הישראלית לכימיה, “אחד השינויים הגדולים זה מה שקורה בכימיה. הכימיה מתפתחת בקצב כזה, שכל העיסוקים שלנו בחומרים עוברים שינויים גדולים. במקרה של גז טבעי המשמעות היא שגז זה לא רק אנרגיה אלא חומר גלם לשינויים. אנחנו בתקופה מעניינת שבו העולם עובר מפטרוכימיה לדלקים חלופיים, למשל. הממשלה עוזרת או שלא עוזרת, אבל זה פחות רלוונטי כי מי שקובע את סדר היום זו הכלכלה ואלה המנועים של הכלכלה תעשיות האנרגיה והכימיה. אם הממשלה תעזור זה יהיה קל, אם היא תפריע זה יהיה קשה אבל זה יתרחש בכל מקרה. התחושה שלי אחרי ששמעתי את השרים היום, שיש חשיבה מחודשת על הנושא”.
מי שבחר לתקוף את הממשלה ויעדיה הוא ישראל יניב, מנכ״ל דור אנרגיה. יניב אמר שהממשלה החליטה שצריך עצמאות אנרגטית וסימנה את שנת 2020 כיעד. “2020 זה כבר לא חזון ארוך. צריך לראות את כמגיעים לזה. אם תיצמדו ליעדים האלה ובאותה נשימה תגידו במהלך עסקים רגיל שמשמעותו בלי עזרה וסובסידיות, זה לא יקרה. גם בעולם לא צופים שזה יקרה. בשנת 2030 מקורות האנרגיה של התחבורה יהיו 90% דלקים רגילים, 5% דלקים ביולוגיים ו-5% גז טבעי. למה שאצלנו נגיע ל30%? במהלך עסקים רגיל נגיע אולי לשלושה אחוז. גם בארה”ב לא מעריכים בהרבה יותר. בנוסף קיימים גם חסמים טבעיים, שגז זה לא דלק טוב להנעת מכוניות”.
לדעה זו הצטרף אמיר בן צבי, מהנדס מכירות בקבוצת מאיר המתמחה במכוניות ומשאיות: “בשש שנים נבדקו שבע אופציות לדלקים אחרים כמו מתנול, גז וסולר להנעת משאיות, ובסופו של דבר, גם אם נלך על דלק אורגני ולא מינרלי הכיוונים הריאלים הם הנוזליים יותר. בבדיקת היעילות האנרגטית של הגז הטבעי יש הפרשים של 20%-30%. יבואני רכב מדברים על 30%-50% יותר עלויות אחזקה של משאיות ואוטובוסים. גם המשאיות צריכות להיות קטנות יותר, שזה אבדן של 500 קילו וזה משמעותי, או חצי מטר אורך משאית”.
פוגל שאל את שיינין מה הסיכוי שהגז הטבעי ידחוק את אפשרויות האנרגיה הזמינות המוכרות לנו. “האם תהיה מהפכה עולמית, לפני שאנחנו עושים סדר פה בבית?”, שאל, ושיינין ענה: “אנחנו טעות סטטיסטית בעולם. בואו נדאג לעצמנו. אנחנו קולטים CO2 כמו שאר המדינות בעולם. אם ננצל את הגז לתחנות כוח פחמית נהיה בין המדינות המובילות בעולם מבחינת פליטות של CO2. אז מה קפץ עלינו? למה אנחנו ריקים לחסוך בחשמל? אין מחסור בחשמל! אפשר לייצר כמה שרוצים כי אין מה לעשות עם כל הגז. זה לא נראה לי הגיוני שיש קבוצה בארץ שאומרת לפשוטי העם לחסוך בחשמל”.
פרופ קיינן: “היכולת שלנו לצפות את העתיד היא מבלבלת. לפני חמש שנים לא היו הקטגוריה של הסמארטפונים. מה שקרה כרגע שהדלקים המעניינים זה פחות CNG אלא יותר אתנול ודיזל לשם אנחנו הולכים אם נרצה או לא נרצה. מעבר להרי החושך ייתכן ונגיע לפיוז׳ן של מימן”.