גלובס: “הערכת השווי של כיל נבנתה על אפס תמלוגים לברום”

עדויות שנחשפו מהליך הבוררות מגלות שהאוצר הסכים שלא לקבל תמלוגים בעת מכירת כיל בשנות ה-90 ? מנכ”ל האוצר דאז, אהרון פוגל: “כל רוכש היה יכול להניח שאין תמלוגים על התרכובות”

המדינה הכירה היטב את הפטור ההיסטורי שניתן לכימיקלים לישראל (כיל) על תשלום תמלוגים על מוצרים המבוססים על ברום. כך עולה מפרוטוקולים של הליך הבוררות בין המדינה לכיל על גובה התמלוגים, ושנמסרו היום (ד’) לפרסום.

הליך הבוררות החל ב-2011 לפני צוות בראשות השופטת (בדימוס) טובה שטרסברג הכהן וחברים בו עו”ד רם כספי ואלכס הרטמן. ההליך הסתיים לפני כחודשיים, עת הגישו הצדדים את סיכומיהם וכעת הם ממתינים לפסק דין. בהליך נדונה תביעת המדינה מכיל לתשלום של 291 מיליון דולר כתמלוגים על תרכובות ברום המופקות ברמת חובב ועל אשלג.

לאורך כל הליך הבוררות בין כיל למשרד האוצר על גובה התמלוגים שהחברה נדרשת לשלם על תרכובות ברום המיוצרות מחוץ לסדום, ניסו המשפטנים של כיל, בראשות עו”ד עדי קפלן, להוכיח כי אופן תשלום התמלוגים על התרכובות היה מוסכם ומקובל על ממשלות ישראל בעבר.

“הונחתי לכתוב ‘אפס תמלוגים'”

בין העדים שהתייצבו לפני צוות הבוררים, היה גם ד”ר יעקב שיינין, שהעריך עבור המדינה את השווי של כיל ב-1991, בטרם היא הופרטה ונמכרה למיליארדר שאול אייזנברג.

ד”ר שיינין (מציג מסמך לבוררת שטרסברג הכהן): “היינו ב-1991 ועשינו תחזית עד 2017. לקחנו את התחזית ואת העלויות ואחד ממרכיבי העלויות זה התמלוגים שחברת תרכובות הברום צריכה לשלם. שורה אחת לפני הרווח הגולמי כתוב ‘תמלוגים’, ואנחנו שמנו אפס. זאת הייתה הנחיה שקיבלנו. בנינו את כל הערכת השווי על אפס וכולם ראו את זה. זה הרי חזר לרשות החברות הממשלתיות, הם עברו על זה. זה לא דבר אגב אורחא”.

הבורר הרטמן: תמלוגים על מה?

ד”ר שיינין: “תרכובות ברום. עלות המכר, שורה אחרונה מופיע אפס”.

עו”ד עדי קפלן (מטעם כיל): כששמת ערך אפס על התמלוגים של תרכובות ברום, איך זה השפיע על השווי של החברה?

ד”ר שיינין: “העלה את השווי של החברה. ככל שנשים תמלוגים יותר גבוהים, השווי של כיל היה נמוך יותר ואז כשהייתה מוכרת את המניות שלה, המדינה הייתה מקבלת מחיר נמוך יותר”.

בהמשך העדות, סיפר ד”ר שיינין כי באותה עת הוא דן עם מי שכיהן בשעתו כמנהל רשות החברות הממשלתיות, יוסי ניצני, בנוגע לגובה התמלוגים על תרכובות הברום. “הוא אמר שהוא מדבר עם מודעי (יצחק מודעי ז”ל, שר האוצר לשעבר י”א), לכתוב אפס, אפס, אפס וכך יהיה. אפס, אפס, אפס. ומבחינתי, יוסי ניצני הוא זה שהזמין ממני את העבודה, הוא מנהל רשות החברות הממשלתיות בדרגת מנכ”ל”.

הבורר כספי: הוא נתן לך הנחיות?

ד”ר שיינין: “נתן לי, על זה כן. כל הנחות היסוד וההנחיות. אני לא המצאתי שוםהנחת יסוד… זו הנחיה והם עוד בדקו את זה ואת המשמעויות של ההנחיה”.

הבורר כספי: “אתה בטוח בזה במאה אחוזים?”

ד”ר שיינין: “מאה אחוז. כמו שעכשיו זה צהריים”.

בהקשר לדיון זה, העיד גם מנהל רשות החברות לשעבר ובהמשך גם מנהל הבורסה לניירות ערך, יוסי ניצני, לפני הבוררים. ניצני חתום בין השאר על התשקיף של כיל, טרם מכירתה.

הבורר כספי: “עזוב כבר את שיינין ועזוב את מודעי. מי הכין את זה? למה אין זכר על זה שצריך לשלם תמלוגים בתשקיף? אני לא מדבר כבר על זה שאם יש לכך או אין לכך השפעה על המחיר. איך זה נמלט כל העניין הזה?

ניצני: “אני לא יודע לענות לך חוץ מעובדה אחת, שזאת הייתה תמונת המצב”.

עדות נוספת היא זו של מנכ”ל משרד האוצר בתקופת ההפרטה, אהרון פוגל, שאמר לחברי הרכב הבוררות: “אף אחד לא העלה על דעתו, וכל רוכש יכול היה להניח שאין תמלוגים על תרכובות. ואני חוזר עוד פעם, כל רוכש מי שלא יהיה, היה יכול להניח שאין תמלוגים על התרכובות”. בהמשך עדותו אמר: “היה ברור לכולם שלא מגיע ולא צריך לגבות ולא גבו. ההחלטה הכי מרכזית של הקמת מפעל תרכובות ברום ברמת חובב הייתה שזאת השקעה שהתבססה על כך שאין תמלוגים. אין ספק שהאוצר ואני אישית היינו שותפים למודעות של זה בשנות ה-70 ובכל מה שקדם”.

כיל: המדינה מיתממת

פרוטוקולים ראשונים ומסמכים מהליך הבוררות נמסרו לפרסום לפני כשלושה שבועות, בעקבות הכרעת בית המשפט העליון, שקיבל את עתירת אדם טבע ודין והתנועה לאיכות השלטון לחשוף אותם. בעבר המדינה הביעה הסכמה לחשיפת מסמכי הבוררות, אך כיל עתרה לבית המשפט בדרישה לאסור את הפרסום בטענה שיביא לחשיפת סודות מסחריים. עם פרסום חלק ממסמכי הבוררות, פנתה היום כיל לצוות הבוררים בבקשה להסיר את החיסיון על מסמכים נוספים. נתונים מסחריים הושחרו.

מבחינת צוות המשפטנים של כיל, יש בעדויות אלה כדי להוכיח כי דרישת המדינה לתמלוגים על תרכובות הברום מבטאת ניסיון מצדה ליהנות פעמיים מתקבולים: בפעם הראשונה בעת שמכרה את החברה במחיר גבוה ובפעם השנייה כעת, באמצעות מהלך חד-צדדי שמנוגד להסכם המכר שעליו חתמה בשנות ה-90.

על רקע עדויות אלה, טענו נציגי כיל במהלך הבוררות כי הקו שאימצה המדינה בנושא ולפיו לא ידעה כביכול במשך עשרות שנים על מדיניות תשלום התמלוגים על מוצרים המבוססים על ברום מהווה היתממות.

בכתב התביעה שהגישה המדינה נגד כיל, והיווה בסיס לבוררות, נטען על ידה כי “מפעלי ים המלח הפרה ומפרה את הוראות שטר הזיכיון ומנצלת את המשאב הציבורי הטבעי שבים המלח להשאת רווחי בעלי מניותיה על חשבון כלל הציבור בישראל. מהציבור ניטלה הזכות ליהנות מהחלק, המצומצם כשלעצמו, של משאב זה”. בכתב ההגנה שהגישה כיל נטען כי התביעה לוקה בפופוליזם ובדמגוגיה ומבטא כעס על כך שכיל הרוויחה כסף – וזאת באופן שאינו יאה למעמד של מדינה.