‘מודלים כלכליים’ פיתחה עוד בסוף שנות השמונים מערך
של מודלים אקונומטריים ייחודיים למשק הישראלי, אשר באמצעותם מבוצעים התחזיות וניתוחי המגמות במשק.
מודלים אלו מעודכנים ומתוחזקים באופן שוטף.
המודל המרכזי של ‘מודלים’ הינו המודל המאקרו כלכלי,
אשר פותח במטרה לספק אומדנים ותחזיות הנוגעים למאפיינים העיקריים במשק. המודל נותן תחזיות על התפתחות התוצר, השכר, והתעסוקה בענפים השונים, על מרכיבי הצריכה הפרטית והחסכון ועל התפלגות ההשקעות לפי סוגים ולפי ענפים. במודל מפורטים סעיפי מאזן התשלומים ומרכיבי סחר החוץ של ישראל.
המודל כולל כ- 1,000 משוואות, המציגות את מגוון תחומי הכלכלה. הוא נבנה ומתוחזק באמצעות תוכנה ייחודית הכוללת מערכות גרפיות משוכללות ומאפשרת מתן פתרונות מידיים לבעיות מתמטיות מורכבות.
המודל מתאר משק קטן ופתוח. הוא משלב את צד ההיצע עם צד הביקוש, שוק העבודה ומאזן התשלומים, תוך שמירה על שיווי משקל מלא בכל השווקים. בצד ההיצע מנוסח המודל על פי מודל הצמיחה הניאו קלסי, ומתמקד בהסבר התוצר בטווח הארוך תוך שילוב תנאים שייאפשרו גידול בכמות גורמי הייצור (הון ועבודה) לצד מרכיבים הלקוחים מהתאוריות המודרניות של הצמיחה, כהון אנושי, מו”פ וכד’. המגזר העסקי מייצר בטכנולוגיית קוב-דגאלס.
השימושים הסופיים מורכבים על פי ההגדרות המקובלות בחשבונאות הלאומית מצריכה פרטית, צריכה ציבורית, השקעות במשק וייצוא סחורות ושירותים. הצריכה הפרטית תלויה בהכנסה הפנויה (שכר ותעסוקה), הנקבעים בצד הייצור; ההשקעה נקבעת מתוך הפער בין ההון הקיים להון המבוקש (נגזר מתוך תהליך של אופטימזציה בייצור), והיא מושפעת בזמן הקצר מתהליכי התאמה של ההון; מוצרי ייצוא ומוצרי ייבוא אינם תחליפים מושלמים, ולפיכך תלויים במחירים היחסיים (מחירים מקומיים מול מחירי חו”ל), בהתפתחות הביקושים בארץ ומרכיבי הייבוא בשימושים הסופיים, ובהתפתחות התוצר העולמי והסחר העולמי (בייצוא).
הוצאות הממשלה ושיעורי המיסים הם אקסוגניים. במודל, הצריכה הציבורית כוללת הוצאות בגין העסקת עובדים (הוצאות על שכר) והוצאות בגין קניות בשוק המקומי. למימון הצריכה מוטלים שלושה מיסים: מיסים על עבודה, מיסים עלהון ומס עקיף על צריכה. בזמן הקצר גירעון ציבורי ממומן על ידי הנפקה של אגרות חוב ושינויים בכמות הכסף. הבחנה בין הוצאות הממשלה על שכר לבין הוצאותיה על קניות מאפשרת בחינה מדויקת יותר של השפעת הפעילות הציבורית על השווקים השונים וניסוח של תוצר שירותי הממשלה (להבדיל מתוצר המגזר העסקי). תוצר שירותי הממשלה מיוצר בטכנולוגיה של פרופורציות קבועות (פרופורציות קבועות של גורמי הייצור, הון ועבודה). בעוד שפעילות המגזר העסקי מתבצעת בתנאים של תחרות חופשית, פעילות המגזר הציבורי אינה מתבצעת בתנאים של תחרות חופשית.
שוק העבודה מוגדר על ידי משוואת שכר ואבטלה. משוואת השכר מתבססת על מגמות ארוכות טווח, יחד עם אפשרות לסטיות בזמן הקצר, המנוסחות ברוח עקומת פיליפס; משוואת קוב-דוגלאס (“הבעיה הדואלית”); המחירים לצרכן מוגדרים כממוצע משוקלל של מחירי התפוקה המקומית ומחירי חו”ל.
ייחודו של המודל הינו ברמת הפירוט הענפית הגבוהה שלו (15 ענפים). דבר זה מאפשר ניתוח מפורט של מערכת הייצור במשק הישראלי. דגש מיוחד ניתן לניתוח של ענפי הטכנולוגיה (אלקטרוניקה ותוכנה, כימיה, כלי הובלה וציוד ומכונות). במקביל גם הביקוש מחולק לשימושי משנה רבים, דבר המאפשר ניתוח השפעות שינויים מבניים בביקוש על שינויים מבניים בענפי המשק.
המודל המאקרו כלכלי של ‘מודלים כלכליים’ משמש גם גופים ציבוריים בנושאי תכנון. כך למשל שימש המודל כבסיס ל’ישראל 2028 – חזון ואסטרטגיה כלכלית חברתית’ בראשותם של אלי הורביץ ודו ברודט. התכנית, נועדה לתת מענה למחסור בחשיבה ארוכת טווח בממשל הישראלי, והיא כוללת שורה של המלצות בתחומים מרכזיים כמו: מדיניות עבודה, תשתיות פיזיות,
מו”פ והשירות הציבורי.
בנוסף למודל המאקרו כלכלי, אשר הינו המודל המרכזי, פיתחה ‘מודלים כלכליים’ שישה מודלים נוספים המשמשים “לווינים” למודל המרכזי ואשר חלקם נבנו עבור לקוחות החברה במטרה לספק תחזיות מקיפות לענפים ספציפיים:
מודל הביקוש לחשמל הינו מודל סימולטני המודד את הביקוש לחשמל בענפי המשק השונים. מטרת המודל לנבא את התפתחות הביקושים לחשמל כתלות במשתנים כלכליים (הכנסה, צמיחה), דמוגרפים (מבנה האוכלוסייה וקצב גידולה, מבנה משקי הבית) ומשתנים כלכליים, הכוללים את מחיר החשמל ושיעורי החדירה של מכשירי החשמל השונים. המודל מבוסס על מודל מלאים האומד את שיעורי החדירה במכשירי החשמל השונים ואת מידת השימוש בהם בהתאם למשתנים כלכליים שונים כגון הכנסה ומחיר.
מודל חיזוי הדרישה לאנרגיה ולדלקים: מודל האנרגיה אומד את התפתחות הביקושים למוצרי אנרגיה במשק בהתאמה להיצע מקורות האנרגיה העומדים לרשות המשק ומחירם. המודל מכמת את התפתחות הביקושים הצפויה במשק לשימושים אנרגטיים והוא מבוסס על משוואת ביקוש ענפיות לענפי התעשייה, הבנייה, החקלאות, התחבורה (יבשתית, אווירית וימית) והחשמל.
המודל מחלק את הביקושים על פי מקורות האנרגיה השונים העומדים לרשות המשק כגון: גז טבעי, מוצרי נפט, פחם ומקורות אנרגיה חלופיים. כמו כן, המודל מספק תחזיות ביקוש עבור מוצרי הנפט השונים כבנזין, סולר, קרוסין, מזוט גפ”מ ונפטא.
הביקוש לגז טבעי: תחזית הביקוש לגז טבעי על בסיס התפלגות ייצור החשמל לפי יחידות הייצור (פחם, מזוט, סולר גז). כמו כן נאמדות במודל תחזיות הביקוש לגז לתעשייה, להתפלה ולמשק הפלשתיני.
מודל חיזוי הביקוש לכלי רכב: מודל הביקוש לכלי רכב הנו מודל ענפי המודד את הביקוש לכלי רכב על פי סוג כלי הרכב ונפח המנוע. המודל כולל את כל סוגי כלי הרכב המנועיים: כלי רכב פרטיים, מסחריים, משאיות על פי משקל כולל ואוטובוסים. משוואות הביקוש מבוססות על מודל מלאים הקובע את הביקוש למלאי כלי רכב כפונקציה של השימוש בהם לנסיעות. התפתחות הביקוש לנסיעות נגזרת משורה של משתנים כהכנסה, מבנה האוכלוסייה, מחיר הרכב והבנזין, נפח מנוע וכד’. המודל מכמת השפעות צולבות של הביקושים לכלי הרכב השונים (מסחריות וכלי רכב פרטיים).
מודל ביקוש לדירות: ניבנה בראשית שנות התשעים, עם תחילת גל העלייה הנוכחי, במטרה לאפשר עריכה של תחזיות על הביקוש לדירות. המודל מחשב את מלאי הדירות הקיים, תוך אבחנה בין דירות מאוכלסות לדירות ריקות ואומד את התפתחות הביקוש לדירות לאור התפתחות משתנים כלכליים (הכנסה ומחירים) ומשתנים דמוגרפיים (הרכב האוכלוסייה וקצב גידול משקי הבית).
מודל המטענים: מודל המטענים נועד לספק חיזוי של היקף הפריקה והטעינה (בטונות) של מטען כללי בנמלי ישראל. המודל ניזון מתחזיות הייצוא והייבוא, אשר מתקבלות מהמודל המאקרו כלכלי של מודלים כלכליים , ולפיכך מסתמך על הצפי לפעילות הכלכלית העולמית, על מדיניות הממשלה, על התפתחויות טכנולוגיות, על אירועים אקסוגניים ועוד.
המודל הדמוגרפי: המודל הדמוגרפי מספק תחזיות לטווח קצר בינוני וארוך ביחס להתפתחות האוכלוסייה בישראל בחתכי גיל מין ולאום. מתחזית האוכלוסייה נגזרות תחזיות להתפתחות כוח העבודה ולשיעורי ההשתתפות לפי גיל ולאום. המודל מתייחס ל-3 קבוצות אוכלוסייה: חרדים (8% מסך האוכלוסייה), ערבים (כ-20%) וקבוצעת הרוב (72%). חלוקה זו מאפשרת ל’מודלים’ להתמיע (על פי דרישה) את ההבדלים בין הקבוצות במודלים השונים.